ראש ממשלה אחר ב־1% מהסימולציות, לרוב נפתלי בנט, העומד בראש ביחד. ביחד מגיעה ראשונה בשיעור של 6% מהסימולציות. המקום הראשון אינו מקנה זכות: לאחר התייעצות עם הסיעות שנבחרו, הנשיא מטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שסיכוייו להצליח הם הטובים ביותר.
| רשימה | נכנסת לכנסת | קולות | מנדטים | טווח |
|---|---|---|---|---|
| מעל 99% | 18.7% | 23 | 14-38 | |
| מעל 99% | 16.9% | 21 | 11-37 | |
| 98% | 9.7% | 11 | 5-22 | |
| 99% | 6.9% | 8 | 5-14 | |
| 98% | 6.8% | 8 | 5-14 | |
| 98% | 6.7% | 8 | 5-13 | |
| 97% | 6.0% | 7 | 4-12 | |
| 97% | 6.1% | 7 | 4-12 | |
| 91% | 5.5% | 6 | 0-11 | |
| 90% | 5.1% | 6 | 0-10 | |
| 80% | 4.5% | 5 | 0-9 | |
| AIעמך ישראל | 34% | 3.0% | 0 | 0-7 |
| Hהנדל־זליכה | 28% | 2.8% | 0 | 0-6 |
רשימה מתחת ל־3.25% אינה מקבלת מנדטים: הקולות שלה הולכים לאיבוד. חמש רשימות נמצאות בין 3 ל־6%: כאן מוכרע חלק גדול מהבחירות.
רשימות שכניסתן לכנסת אינה מובטחת. רשימה שנשארת בחוץ מאבדת את כל המנדטים שלה, והם מתחלקים בין האחרות.
כל סימולציה משחזרת, בחלקים שווים, את טעות הסקרים של אחת מחמש מערכות הבחירות בין 2019 ל־2022. בחירה במערכת בחירות פירושה לשמור רק את הסימולציות שמשחזרות את הטעות שלה. הפערים במנדטים נמדדים ביחס לתחזית.
-
סמנו רשימות: הדף סופר את שיעור הסימולציות שנבחרו שבהן סך המנדטים שלהן מגיע ל־61. זהו חשבון בלבד: הוא אינו אומר אם הרשימות האלה יסכימו למשול יחד.
שאר הרשימות נשארו מעל 97% בכל מועד: ישר, הליכוד, הדמוקרטים, ש״ס.
| רשימה | קולות | מנדטים | ב־2026 |
|---|---|---|---|
| הליכוד | 23.41% | 32 | הליכוד |
| יש עתיד | 17.79% | 24 | ביחד |
| הציונות הדתית | 10.84% | 14 | עוצמה יהודית, הציונות הדתית־זהות |
| המחנה הממלכתי | 9.08% | 12 | כחול לבן, מחוץ למודל |
| ש״ס | 8.25% | 11 | ש״ס |
| יהדות התורה | 5.88% | 7 | יהדות התורה |
| ישראל ביתנו | 4.48% | 6 | ישראל ביתנו |
| רע״ם | 4.07% | 5 | רע״ם |
| חד״ש־תע״ל | 3.75% | 5 | חד״ש־תע״ל־בל״ד |
| העבודה | 3.69% | 4 | הדמוקרטים |
| מרצ | 3.16% | 0 | הדמוקרטים |
| בל״ד | 2.91% | 0 | חד״ש־תע״ל־בל״ד |
| הבית היהודי | 1.19% | 0 | אין |
| המפלגה הכלכלית החדשה | 0.29% | 0 | הנדל־זליכה |
המחנה של בנימין נתניהו זכה ב־64 מנדטים. ישר ועמך ישראל עוד לא היו קיימות. המחנה הממלכתי של בני גנץ התפרק: כחול לבן רצה לבדה, תקווה חדשה הצטרפה לליכוד וגדי איזנקוט ייסד את ישר.
| בחירות | מחנה נתניהו ב־61 | מנדטים בתחזית | מנדטים בפועל | רוב |
|---|---|---|---|---|
| אפריל 2019 | 84% | 64 | 65 | כן |
| ספטמבר 2019 | 12% | 59 | 55 | לא |
| מרץ 2020 | פחות מ־1% | 57 | 58 | לא |
| מרץ 2021 | פחות מ־1% | 50 | 52 | לא |
| נובמבר 2022 | 35% | 61 | 64 | כן |
המודל דירג את התוצאה שהתממשה כסבירה ביותר ב־4 מתוך 5 מערכות בחירות. מדד Brier שלו, המודד את הפער בין ההסתברויות שהוצגו לבין מה שקרה בפועל, עומד על 0.092; הוא היה עומד על 0.240 אילו הוצגה בכל פעם התדירות הממוצעת של רוב. ככל שהמדד נמוך יותר, כך טוב יותר.
מודל חיזוי אינו עוד סקר. סקר שואל מדגם ומתאר את דעת הקהל ברגע נתון. מודל אינו שואל איש. הוא אוסף את מה שניתן למדוד: הסקרים שפורסמו, תוצאות הבחירות הקודמות וההקשר של הקמפיין, ומפיק מהם את טווח התוצאות האפשריות ואת ההסתברות של כל אחת. הוא אינו אומר שרשימה תקבל 22 מנדטים. הוא אומר באיזה טווח היא תסיים, ומה הסיכוי של כל תוצאה.
שני סקרים שפורסמו באותו יום יכולים להיבדל בכמה מנדטים. המודל מאחד את כל הסקרים שפורסמו מאז הגשת הרשימות, ונותן משקל רב יותר לחדשים ביותר, לגדולים ביותר ולמכונים שטעו פחות בעבר.
המודל אינו נשען על הסקרים בלבד. הוא יוצא גם מתוצאות הבחירות של נובמבר 2022, רשימה אחר רשימה, תוך מעקב אחר האיחודים והפיצולים שהתרחשו מאז. לרשימות החדשות אין נקודת משען כזו. לבסוף, הוא יכול לשלב את היתרון של בנימין נתניהו בשאלה מי מתאים יותר לראשות הממשלה. הבחירות של 2019 עד 2021 מראות כיצד יתרון זה התבטא בקלפי, מעבר למה שחזו הסקרים. מדידה זו נספרת רק אם סקר פרסם אותה בשבעת הימים האחרונים. אף סקר לא עשה זאת בתקופה זו, ולכן היא אינה נספרת בתחזית של היום. ככל שהבחירות מתקרבות, הסקרים מכריעים יותר. כשמקור אינו מספק מדידה אמינה, הוא אינו נספר, וחלקו עובר לאחרים.
הסקרים בישראל טעו בכל אחת מחמש מערכות הבחירות בין 2019 ל־2022. בארבע מתוך חמש הם העריכו בחסר את המחנה של בנימין נתניהו. המודל משחזר את הטעויות האמיתיות האלה, בכיוון שבו התרחשו, על הסקרים של היום. כך מקבלת כל רשימה את הטווח שלה וכל תוצאה את ההסתברות שלה.
תחזית יחידה הייתה יוצרת תחושת ודאות כוזבת. לכן המודל מריץ את הבחירות 20,000 פעמים, ומשנה את מה שבאמת אינו ודאי: טעות הסקרים, הפער בין המכונים, התוצאה של כל רשימה. ההסתברות המוצגת היא שיעור הסימולציות שבהן האירוע מתרחש.
כל סימולציה מחלקת את 120 המנדטים לפי חוק הבחירות הישראלי: אחוז חסימה של 3.25%, שיטת באדר־עופר והסכמי עודפים. מי ירכיב את הממשלה נקבע אחר כך לפי הסירובים לשבת יחד שראשי הרשימות הצהירו עליהם בפומבי במהלך הקמפיין.
אי־הוודאות היא המוצר של המודל, לא הפגם שלו. החישוב מדויק וניתן לשחזור, והמודל נבחן על חמש מערכות הבחירות מ־2019 עד 2022 בלי ששום הגדרה שונתה אחר כך.
תוצאות: ועדת הבחירות המרכזית. סקרים: מכוני הסקרים וכלי התקשורת, והדוחות שהוגשו למרשם של הוועדה. בחירות קודמות: ריכוזים פומביים של הסקרים מ־2019 עד 2022. הצהרות ראשי הרשימות: Jerusalem Post, Times of Israel, Ynet, Israel National News.
כל הזכויות שמורות ל־Le Millénaire SAS, 47 rue de Vivienne, 75002 Paris.
המודל פותח על ידי
מנהל הפרויקט: William Thay
סגן מנהל הפרויקט: Matthieu Hocque
ניתוח פוליטי ונתונים: Antranig Kevorkian ו־Pierre Clairé